חומרים מסוכנים ופסולת מסוכנת
נושאים נוספים
במרחב האיגוד כ-200 מפעלים ועסקים קטנים העוסקים בחומרים מסוכנים. בינהם מפעלים מסוגים שונים כגון: מפעלי מזון המשתמשים באמוניה למערך הקירור, מפעלים כימיים, מפעלים המבצעים טיפולי שטח וציפוי מתכות, מפעלי מעגלים מודפסים. בנוסף בתחומי האיגוד עסקים נוספים המשתמשים בחומ"ס כגון: בריכות שחיה, מתקנים לטיפול במים וקולחין, מחסני הדברה ועוד.
מהו חומר מסוכן?
חומר שיש בו כדי לסכן חיי אדם או בריאותו או לגרום נזק לסביבה או לרכוש. ההגדרה של חומר מסוכן ב"חוק החומרים המסוכנים" הינה "רעל או כימיקל מזיק", כאשר רעל הינו: "כל חומר מן החומרים המפורטים בתוספת השניה בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים". לפי הגדרה זו, בה לא מוגדרים כמויות ו/או ריכוזים גם קולה (המכילה חומצה זרחתית), מלפפונים חמוצים (המכילים חומץ) ובירה או יין (המכילים אלכהול) נחשבים לרעל ומכאן גם לחומר מסוכן. לכן נוספו "תקנות סיווג ופטור" – בתקנות אלו פטרו רעלים עד כמות או ריכוז מסוימים מעמידה בדרישות חוק החומרים המסוכנים.
מטרת הפיקוח על חומרים מסוכנים
צמצום רמת הסיכון לסביבה ולאדם מחומרים מסוכנים עד לרמה מינימלית של סיכון לפרט ולסביבה, ולמניעת נזקים ופגיעה בסביבה ובאדם מתוצרי הלוואי של השימוש בחומרים מסוכנים.
הפיקוח בנושא החומרים המסוכנים כולל:
-
מעקב ובקרה על אחסון חומרים מסוכנים למניעת אירועי חומרים מסוכנים במפעלים.
-
מעקב ובקרה על אחסון פסולות מסוכנות, ועל סילוק נאות של פסולת מסוכנת.
-
טיפול באירועי חומרים מסוכנים ברמת המפעל. האיגוד מפקח על מוכנות המפעל לטיפול באירועי חומ"ס. כל מפעל העוסק בחומרים מסוכנים מחויב להגיש תיק מפעל לטיפול במקרי תקלות ותקריות חומ"ס. המפעל מחוייב להקים צוות מפעלי לטיפול באירועי חומרים מסוכנים, לצייד אותו בציוד מתאים ולתרגל אותו.
הפיקוח נעשה בעת סיורים במפעלים, והמפעל מחויב לעמוד בחוקים הנוגעים לחומרים מסוכנים ולפסולת מסוכנת, בתנאי היתר הרעלים ובתנאים לרשיון עסק.
מהו אירוע חומרים מסוכנים?
אירוע שבו חומר מסוכן יצא משליטת מערכות יעודיות, תהליכים, או שליטתו של אדם. באופן גס, ניתן לחלק את החומרים המסוכנים לשתי קבוצות עפ"י המאפיין הפוטנציאלי של התקריות: חומרים רעילים וחומרים דליקים ו/או נפיצים. במקרה הראשון, התקריות מאופיינות ע"י פיזור של חומרים רעילים לסביבה ויכולים לגרום נזקים בריאותיים ופגיעה בסביבה כגון פגיעה ביבולים חקלאיים ובמקורות מים וכד'. פיזור החומרים הרעילים לסביבה תלוי בתכונות החומר ובתנאי מזג האוויר. במקרה השני, הנזקים לאדם העלולים לקרות כתוצאה מדליקה או התפוצצות הם כוויות או פגיעות פיסיות כתוצאה מגלי הלם. ייתכנו תקריות המשלבות את אפקטים משני הסוגים: במהלך שריפה עלולים להיווצר ארוסולים רעילים שיתפזרו בסביבה.
פיקוח על מתקני מקורות (הפלרה והכלרה למי שתיה)
חברת מקורות מפעילה ומתחזקת כ-63 קידוחי מי שתייה, מתקני שאיבה, מתקני סינון ומעיינות באזור הגליל המערבי. במתקנים אלו מאוחסנים לרוב אחד או יותר מהחומרים המסוכנים: כלור גזי, כלור נוזלי (היפוכלוריט) וחומצה פלואורוסיליצית, המוזרקים למים המופקים לשתייה בצורה מבוקרת לחיטוי וטיפול בהם. בשנים האחרונות החליפה חברת מקורות ברוב האתרים את הכלור הגזי, שנחשב לחומר מסוכן יותר, לכלור נוזלי.
השימוש בחומרים מסוכנים מחייב את חברת מקורות בהיתר רעלים תקף שניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה בו מצוינים החומרים המאוחסנים, כמותם, אופן השימוש בהם ופעולות לביצוע במקרה של דליפת חומר מסוכן לסביבה.
רובם המכריע של מתקני חברת מקורות מרוחקים ממקומות ישוב, אך ישנם מספר אתרים מעטים שקרובים לבתי מגורים.
עיקר עבודת הפיקוח של האיגוד במתקני מקורות מתמקדת באופן אחסון החומרים המסוכנים, בקיומם של אמצעי גילוי דליפות תקינים ומכויילים, בהתקנת שילוט תקין ובאמצעי הטיפול במקרה של תקלה.
רובם המכריע של המתקנים מתוחזקים בצורה טובה מאד. בחלק קטן של המתקנים יש להחליף ולחדש שילוטים המצביעים על נוכחות חומר מסוכן במתקן, וכן להתקין משטפות עיניים ומקלחות כאמצעי לטיפול במקרה של דליפת חומרים מסוכנים.
פיקוח על מתקני השבת קולחין
שפכים עירוניים ותעשייתיים מוזרמים ברובם הגדול למערכת הביוב ולמכוני טיהור שפכים (מט"ש) אזוריים ומקומיים. המט"ש תפקידו לטפל בשפכים בשיטות של הוצאת מוצקים גסים, סינון חול, שיקוע ,טיפול ביולוגי והכלרה, ובכך הופך אותם למי קולחין הראויים להשקיה חקלאית. בשלב הסופי ועל מנת לייצר קולחין ברמה המותרת להשקיה (טיפול שלישוני) נעשה שימוש בכלור לקטילת חיידקים פתוגניים (גורמי מחלות).
מהמט"ש זורמים הקולחין למאגרי קולחין ושם נאגרים עד לעונת ההשקיה. בעונת ההשקיה נעשה שימוש בקולחין, לא לפני שאלה מטופלים בכלור לקטילת הפתוגנים, לצורכי השקיית גידולים למאכל או גידולי שדה.
איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי מבצע פיקוח על מתקני השבת מי הקולחין הבאים :
-
מאגרי קולחין- מאגרים השיכים ברובם לחברת "מאגרי אשר" וממוקמים בתחום המועצה האזורית מטה אשר.
-
מטש"ים אזוריים- עכו, נהריה וכרמיאל.
-
מט"שים מקומיים- תפן, שלומי, געתון, ראש הניקרה ועוד.
עיקר עבודת הפיקוח של האיגוד במאגרים (ברובו נעשה ע"י המשרד להגנת הסביבה) ובמט"שים מתמקדת באופן אחסון החומרים המסוכנים, בקיומם של אמצעי גילוי דליפות תקינים ומכוילים, בהתקנת שילוט תקין ובאמצעי הטיפול במקרה של אירוע חומרים מסוכנים.