איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי

פסולת מסוכנת

פסולת מסוכנת מוגדרת בתקנות כחומר מכל סוג, המכיל חומר מסוכן, המסולק ממפעל או מיועד לסילוק או שיש לסלקו על פי קביעת הממונה.

מקור הפסולת : מפעל- עסק טעון רישוי, או כל מקום אחר שאינו משק בית שבו עוסקים, משנעים, מאחסנים, מוכרים, מעבדים

או מייצרים חומרים מסוכנים או פסולת של חומרים כאלה או שחומרים מסוכנים נוצרים בתהליך העיבוד או היצור.

ייצור פסולת מסוכנת מהווה חלק כמעט בלתי נפרד מתהליכי היצור בענפי התעשייה השונים.

פסולת מסוכנת שאינה מטופלת כראוי עלולה לגרום לסיכון האוכלוסייה ולזיהום סביבתי חמור של מקורות מים, יבשה ואוויר.

על פי "תקנות רישוי עסקים – סילוק פסולת חומרים מסוכנים" בעל מפעל אחראי לסלק פסולת מסוכנת בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משישה חודשים מיום היווצרה, לאתר הטיפול בפסולת מסוכנת לרמת חובב או לטיפול במקום אחר או לייצוא באישור מראש מן המנהל.

בעל המפעל אחראי על הפסולת המסוכנת עד שהיא מגיעה לשערי אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב, או לשערי מפעל המיחזור המאושר. חובת בעל המפעל לדרוש קבלות חתומות על הפסולות המועברות לרמת חובב/מפעל המיחזור המציינות את סוג הפסולת שנשלחה, את כמותה, ואת תאריך המשלוח. בעל המפעל יחזיק וישמור במשרדיו את החשבוניות של אתר הפסולת הרעילה או של מפעל המיחזור להוכחת סילוק הפסולת כנדרש.

סוגי טיפול בפסולות מסוכנות:

1. שימוש חוזר - שימוש בפסולת לאותה מטרה שלשמה נעשה השימוש הראשון בחומר המסוכן.

2. מחזור – על ידי עיבוד של פסולת למוצרים, חומרים או חומרי גלם.

3. הפקת אנרגיה מפסולת.

4. סילוק הפסולת על ידי הטמנה, נטרול או שריפה לרבות טיפול מקדים לכל אלה.

לשם הגדרת הפסולות נעשה בארץ שימוש בקטלוג הפסולות האירופי.