קרקע היא תוצר בליה של מסלע ובה מצבור גדול של חלקיקים ביניהם חללים רבים המכילים מים או אוויר. שטח הפנים של הקרקע הוא רב מאד ולכן מאפשר ספיחה רבה של מזהמים מהסביבה, וכן תנועה רבה בעזרת המים או האוויר שבתוכו.

​

קרקע מזוהמת, היא קרקע הכוללת את חלקיקי הקרקע עם המזהמים הספוחים אליהם, את המזהמים המומסים בתמיסת הקרקע, את המזהמים הנדיפים בגז הקרקע ואת הפאזה הנוזלית בקרקע שאינה מימית.

​

זיהום הקרקעות בישראל נובע בעיקרו משיטות שהיו נהוגות בעבר לסילוק פסולת מסוכנת, לסילוק שפכים תעשייתיים ולאחסון והובלה של חומרים מסוכנים ודלקים ע"י מפעלי תעשייה, מפעלים בטחונים, בסיסים צבאיים, תחנות דלק, מוסכים, מסגריות, מכבסות, הדברה חקלאית, הטמנת פסולת באופן לא מסודר ותשתיות לקויות של קווי דלקים.

​

מסקר שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה עולה כי בישראל קיימים לפחות 3200 אתרים בהם קיים פוטנציאל לקרקע מזוהמת , בהם כ-23,000 מוקדי זיהום. התפלגות מוקדי הזיהום ע"פ מגזרי עסקים מצביע על כך ש: 73% מהזיהום נמצא באזורי תעשייה, 10% בבסיסים ומתקנים צבאיים, 9% בתחנות דלק, 3.5% בתעשיות ביטחוניות, 2% בקווי הולכת דלקים ו-1.5% בחוות מיכלים.

​

רכזי האיגוד עברו הכשרה ייעודית בנושא, ופועלים בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה.

האיגוד דורש ביצוע סקרים היסטוריים ותוכניות חקירת קרקע במסגרת הליכי פיקוח שוטפים, בזמן חידוש רישיונות עסק, היתרי רעלים ובקשות להיתרי בניה.

האיגוד בוחן את הסקרים , מלווה את ביצועם בשטח ועד לקבלת אישור סופי על סיום דרישות בנושא.

הסיכונים בחשיפה למזהמים בקרקעות הם רבים לאדם, לבע"ח ולסביבה ודרכי החשיפה רבות:

• מערכת העיכול- שתיית מים מזוהמים, בליעת אדמה ואכילת ירקות שגודלו בקרקע מזוהמת.

•  מערכת הנשימה- חדירת אדים רעילים לחללים תת קרקעיים, שאיפת חומרים המתנדפים ממים מזוהמים ונשימת חלקיקי אבק מזוהמים.

• העור- מגע ישיר עם קרקע מזוהמת.

• פגיעה במערכות אקולוגיות, ביולוגיות ופגיעה במבנה הקרקע ואיכותו.

• זיהום מי התהום ראויים לשתייה.

המזהמים העיקריים שהתגלו בקרקעות המזוהמות בישראל הם: מתכות כבדות, שמנים ודלקים, כימיקלים, חומרי נפץ, רעלים וחומרים אורגניים שונים. למזהמים הללו קיימות השפעות בריאותיות לאדם ולסביבה:

• שאריות מתכות בגוף האדם עלולות לפגוע במערכת העצבים המרכזית ובמערכות הרבייה, באיברים פנימיים כגון כבד וכליות, באיברים חיצוניים כגון העור, במערכות הורמונליות וכן עלולות לגרום לסרטן.

• כימיקלים שונים במי השתייה עלולים לגרום לרעילות של רקמות בקרב יונקים ולסרטן, להפרעות במערכת הדם, לפגיעה במערכת החיסונית ולהפלות בקרב נשים.

• הזרמת חומרים אורגניים כגון זרחן וחנקן פוגעת במערכות אקולוגיות מימיות בכך שגורמים להפחתת אחוז החמצן המומס במים (היפוקסיה) ולתמותה של הדגה.

• שינוי ברמות החומציות (PH) במערכות מימיות עלול לגרום לתמותה של צמחים ובע"ח ועלול להוביל להפחתה במגוון המינים.

• השקייה במי קולחין עלולה לסכן את איכות מי התהום ואת איכות הקרקע החקלאית במידה וקיימת נוכחות גבוהה של מלחים כגון כלוריד ונתרן.

• השקיית שדות חקלאיים במי קולחין בהם קיימת נוכחות גבוהה של בורון עלולה להוביל לפגיעה קשה באדמה החקלאית.

• ממיסים מסרטנים כגון בנזן וטולואן במי הקולחין, עלולים לפגוע בגידולים ולגרום לתחלואה בקרב בני האדם.

• גרימת סרטן לאוכלוסייה המצויה בקרבת קרקעות מזוהמות-קיימים 4.87 מקרי סרטן נוספים בממוצע באוכלוסייה הסמוכה לאתר עקב זיהומים שלא שוקמו על פני 30 שנה.