בישראל פועלים כיום כ-110 בתי בד, מתוכם 96 במחוז צפון ומתוכם כ- 15 בשטחי האיגוד, מרביתם (13) במגזר הערבי.

כיום מרבית גידול הזיתים בישראל, ענף אשר נמצא בגידול מרשים ואשר שטחו מוערך בכ-330,000 דונם, מיועד לייצור כ- 12,000 טון שמן.בית הבד הוא אפוא בעל חשיבות גבוהה מאוד.

​

ענף בתי הבד נמצא ברובו במגזר הכפרי-ערבי, בבעלות משפחתית ובהתנהלות מסורתית.לצידם קמו בשנים האחרונות בתי בד מודרניים, רובם במגזר היהודי, המצוידים במכשור וטכנולוגיה מתקדמים, ובעלי תפוקת ייצור שמן זית גבוהה.

​

לצד החשיבות והתרומה הגבוהה של פעילות בתי הבד, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט החברתי- תיירותי, לבתי הבד פוטנציאל גבוה לגרימת מפגעים סביבתיים.

​

בתהליך הפקת השמן מהזיתים קיימים שלושה תוצרים- שמן זית, גפת, עקר.

​

הגפת מכילה את כל הפסולות המוצקות מהתהליך: שברי גרעינים, קליפות.

​

העקר הוא הפסולת הנוזלית בתהליך אשר מאופיינת בדרגת חומציות גבוהה, שומנים ורעלנים (פוליפנולים).

כאשר זו מוזרמת למערכת הביוב היא גורמת לתקלות במערכות ההולכה ובמתקני הטיפול.לצערנו, מידי שנה קורסים מתקני טיהור השפכים, והקולחין מוזרמים לנחלים.בכך נגרם זיהום מקורות מים וקרקע קשים, מפגעים אקולוגיים ונופיים.

​

 

איזור הגליל המערבי מאופיין כבעל מקורות מי שתיה רבים ובעל מסלע קרסטי סדוק, אשר בו יכולים לחלחל המזהמים בקלות רבה.כך קרה באוקטובר 2006 כאשר 15 מלמ"ק של מי שתיה במעיינות זיו וכברי זוהמו כתוצאה מגלישת עקר.

​

ניסיונות רבים נעשו ונעשים ע"י גורמים רבים וביניהם- רשות המים,משרד החקלאות, ענף הזית במועצת הצמחים, המשרד להגנת הסביבה ועוד- ע"מ לגבש חבילת פתרונות אשר יסייעו לבתי הבד לטפל בתוצרי הלוואי של הליכי הייצור ע"מ שלא לייצר מפגעים סביבתיים.

​

יש לציין כי הבעיה הזו אינה ייחודית לישראל ומתרחשת  גם ביתר מדינות אגן הים התיכון המייצרות שמן זית כמו: ספרד, יוון, איטליה, טורקיה ועוד.

כספים רבים מושקעים ע"י האיחוד האירופי במחקר ופיתוח ע"מ לבחון פתרונות לטיפול בעקר.

 

הקלק לכתבה: מי ידאג לזיהום בתי הבד (פורסמה בחדשות המקומיות בנובמבר 2013).

הקלק להאזנה לכתבה בגל"צ : זיהום במט"שים בגליל המערבי (נובמבר 2014).

מצגת: ענף הזית בישראל

עמדת המשרד להגנת הסביבה לטיפול במפגעים מבתי בד

מצגות מכנס בנושא פסולת של בתי בד

סרטון בנושא פיזור עקר מבתי בד בישראל